ההיא עם הכתר שנמצאת אתנו כמעט שנה, וגורמת ללא מעט אנשים להיכנס למצוקה נפשית.
בין עם זה בגלל המצב הכלכלי, הבידוד החברתי או התסכול מכך שזה פשוט לא נגמר!!!!
אז האמת, שיש לנו את כול הסיבות להרגיש דכדוך קל ואף דיכאון ממש!
אז קודם כול בואו נבין משהו על הדבר הזה שנקרא נפש, ההגדרה של הנפש זה סך כול החוויות של האדם לרבות המחשבות והרגשות שלו.
מכאן שהמחשבות והרגשות הם ללא ספק חלק ניכר שמשפיע על מצב רוחנו!
שנית, באו נבין משהו על המחשבות:
למרות כול הדברים המפוארים שאומרים על המוח האנושי, במהלך מסעי, למדתי שהמוח שלנו הוא די עצלן. נתחיל בזה שמחקרי מוח שונים מצאו שהאדם הממוצע חושב בין 50 ל-70 אלף מחשבות ביום!!! זאת כמות מטורפת!!!!
נסו להיזכר מה חשבתם אתמול? כמה מחשבות הצלחתם לזכור? 5? 10 בלחץ?
אז האיבר החכם הזה נותן בית לאלפי מחשבות, אבל מה הקטע, הוא לא אוהב לעבוד קשה מידי, ובמקום לייצר מחשבות חדשות הוא מעדיף למחזר מחשבות ישנות, כאלה שכבר חשבנו אתמול או שבוע שעבר. ככול שהוא חוזר על אותה מחשבה הוא מצייר מסלול ברור ואוטומטי והמחשבה ממש נצרבת בו והופכת לחלק בלתי נפרד מאתנו.
אם זה לא מספיק שהוא ממחזר מחשבות, המוח רוצה לשמור עלינו מסכנות, ולכן מתמקד יותר בחוויות השליליות. אתן דוגמא: החלטתם ללבוש כובע חדש, הסתובבתם אתו במהלך היום וקיבלתם הרבה מחמאות, אבל אדם אחד, שאתם אפילו לא מכירים, חלף על פניכם ברחוב, זרק הערה קטנה בסגנון: "מה זה הכובע הדבילי הזה" והמשיך בדרכו.
מה אתם חושבים שיקרה בפעם הבאה שתרצו לחבוש את הכובע? האם תזכרו את כול המחמאות? או שישר תקפוץ לכן המחשבה: הכובע הזה הוא דבילי"?
מפה אפשר גם להבין, שלא תמיד המחשבה היא שלנו, כשאנו שומעים דעות של אחרים המוח אוסף אותם ויכול לחזור עליהן כאילו היו האמת לאמיתה. למשל: הגננת בגן אמרה לך שהציור שלך לא מספיק טוב בשביל להשתתף באלבום היומולדת. מאז הייתה במוח המחשבה של "אני לא מספיק טוב" עוד כמה חווית כאלה ואחרות שגרמו למוח לחזור על המחשבה הזאת והופ כאדם בוגר המחשבה "אני לא מספיק טוב" רודפת אותך ביום יום.
אז בעצם המוח נוטה למחזר מחשבות ישנות, ונתפס יותר לחוויות השליליות, כך למעשה הרבה מחשבות שלנו הן פשוט לופ של מחשבות שליליות שמקטינות אותנו.
חשבו רגע מה קורה בתקופה זאת, כשאנחנו צמודים לחדשות, שאנשים משתלחים אחד בשני בפוסטים וכשיש סטרס עולמי! יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע, במשך שנה...
אנחנו מוצפים במחשבות קשות, הן חוזרות ומתעצמות מדי יום!!! פלא שאנחנו מרגישים רע???
עכשיו, בואו ניגע רגע ברגשות שלנו. לרוב הרגש מגיע כתגובה לחוויה שאנו חווים כגון: חתכו אותי בכביש – אני כועס, קבעתי דייט – אני נלהב, וכו'. רגש הוא אנרגיה, ולכן כשלעצמו לא נשאר יותר מכמה דקות, הוא בא והולך, ומיד מגיע רגש אחר במקומו. ניתן לראות את זה טוב אצל ילדים, רגע אחד בוכים בטרוף ושניה אחר כך יכולים לצחוק ולחזור לשחק.
מה שקורה לרובנו, שברגע שאנו מרגשים רגש שלילי כלשהו, המוח נכנס למצב פעולה, מתחיל לעבור על כול המחשבות השליליות שיש לו בשלוף ויכולות להסביר את האירוע. למשל: קמתי בבוקר מדוכא נורא, אם לא אתן פרשנות לזה ואמשיך בשגרת היום שלי, סביר להניח שהרגש ישתחרר ויגיע רגש אחר. אבל לרוב מה שקורה שאני חושב על כול הדברים שדכאו אותי יום קודם לכן, כול הפעמים בהן הייתי מדוכא בעבר, ובדרך כלל גם יצטרפו לזה מחשבות שחורות על העתיד הרע שעומד להגיע כתוצאה מכך. ואז, אנחנו פשוט נשאר מדוכאים במהלך כול היום.
אז מה עושים עם זה?
קודם כול מבינים, שהרעש שיש לנו בראש הוא לא אנחנו! שהרגש שמציף אותנו במלוא העוצמה, הוא גם לא אנחנו!!! ושכרגע נכנסו ללופ של שליליות.
נסו להיות רכים עם עצמכם, לא לכעוס על מה שאתם מרגישים או חושבים, להפך לתת לזה מקום! זה ידוע שכול דבר שאנחנו מתנגדים לו רק הולך וגדל.
נקו רעשים חיצוניים – כדי לנסות להפחית את המקורות ל"רעש" בראש, תקשיבו קצת פחות לחדשות, היכנסו קצת פחות לרשתות החברתיות, (גם כשאתם נכנסים תזכירו לעצמכם שלמרות מה שזה נראה, לכולם קשה עכשיו, לכווווללללםםםם!!!), וכד'.
סביבה טובה- אל תדברו עם אנשים ששואבים אתכם למטה או כאלה שמדברים על כמה חרא כרגע. נסו למצוא אנשים יותר אופטימיים, כאלה שלמרות העננה מוצאים נקודות אור, או לפחות מצליחים לצחוק קצת על המצב.
כתיבה – תכתבו את כול מה שאתם מרגישים וחושבים ה-כ-ו-ל-!-!-!, פשוט פרקו על הדף עד שתרגישו שאין לכם מה לכתוב יותר. למתקדמים, אפשר בסוף הכתיבה לכתוב למטה אני מבקש/ת להשתחרר מכול הכתוב, לקרועה את הדף לחתיכות קטנות ולשרוף אותו עם קצת עלי מרווה.
התבוננות- שימו לב למחשבות והרגשות שלכם. קחו לכם כמה דקות בכול כמה שעות ותזהו מה אתם מרגישים. אחרי שזיהיתם את הרגש תאמרו בקול או אפילו תרשמו לכם אותו, לדוגמא: "אני כועס", "אני עצוב", אני מתוסכלת", "אני חסרת שקט" וכד'. שימו לב איפה הרגש הזה מתבטא בגוף: לחץ בראש, כאב בלב, נימול ברגלים... קבלו את זה שזה מה שאתם מרגישים כרגע מבלי להכניס פרשנות. חכו שעתיים ובדקו שוב מה אתם מרגישים, האם זה אותו הרגש או אולי הגיע רגש אחר? אם עולה מחשבה, עצרו להתבונן גם בה. לדוגמא: זיהיתי שאני מתוסכלת, והמחשבה שהגיעה היא: "כולם מצליחים ונהנים ורק אני תקועה בבית". הטילו במחשבה ספק, האם באמת כולם מצליחים ונהנים? האם אני באמת תקועה בבית??? מה אני יכולה לעשות כדי לא לא להיות תקועה בבית? אולי זה הזמן לצאת להליכה קלה?
הכי חשוב, אל תנסו לברוח מזה באיזה אסקפיזם משובח, כי "אם לא תעשה כלום לא יהיה בסדר, יהיה אותו הדבר". בפוסט הבא אכתוב על פעולות שאפשר לעשות כדי להשתיק את המחשבות ולחזור לחיוביות. אם משהו לא מובן או חסר לכם, מוזמנים לכתוב לי.
Comments